פרק י"ד : מומחים, לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע״ט-2018, מתמקד בהסדרת השימוש במומחים מטעם בעלי הדין ומטעם בית המשפט, נוהלי הגשת חוות דעת, חקירת מומחים, והגבלות שונות להבטחת מהימנותם.

מומחים מטעם בעלי הדין:
בעלי דין המעוניינים להוכיח עניין מקצועי, במקרה שלנו הערכת שווי לנכס או לנזק בנכס מקרקעין, מחויבים לצרף חוות דעת מומחה – שמאי מקרקעין לכתבי טענותיהם. במקרה שחוות דעת מוגשת מטעם אחד הצדדים, הצד שכנגד רשאי לבקש בדיקה נוספת ולשלוח חוות דעת נגדית תוך פרק זמן מוגדר. חוות דעת מומחים צריכות להיערך לפי כללי פקודת הראיות ולכלול אסמכתאות רלוונטיות. בית המשפט רשאי, במקרים מוצדקים, לפטור בעלי דין מהגשת חוות דעת מקצועית.

מומחה מטעם בית המשפט:
בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו בכל שלב של הדיון, בהתאם לצורך ולמאפייני המחלוקת בין הצדדים. אם מונה מומחה כזה, חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין לא ייחקרו, אלא אם כן אחד הצדדים ביקש זאת במפורש. כאשר המינוי נעשה בהסכמה, חוות הדעת שהוגשו קודם לכן אינן מתקבלות כראיה.

ניהול חוות דעת וחקירת מומחים:
מומחה מטעם בית המשפט מחויב להגיש את חוות דעתו בזמן קבוע מראש, תוך צירוף רשימת אסמכתאות. לצדדים יש אפשרות לשלוח שאלות הבהרה או לחקור את המומחה בבית המשפט, בתנאים מסוימים ובתיאום מוקדם.


בנימה אישית, כמי שמגיש חוות דעת מומחה לבתי המשפט, חוות הדעת חייבות להיות יסודיות מפורטות ומבוססות על נתונים מאומתים ואסמכתאות. ולפני כל הופעה בבית משפט, יש להיערך היטב הן בפן המקצועי והן בפן האישי לצורך הצגת עיקרי חוות הדעת המקצועית בצורה מיטבית.
זאת לשם התמודדות מיטבית אל מול חקירה נגדית שמטרתה להפריך את חוות הדעת.
המומחה הוא בעל הידע המקצועי והיכולת לענות תשובות הולמות הקשורות לחוות הדעת המקצועית שהוגשה, תוך שמירה על קו מחשבה אחיד, היצמדות לחוות הדעת וחיזוק טענות מקצועיות על ידי הצגת הידע והסתמכות על ספרות מקצועית.
היבטים נוספים:
תקנות נוספות עוסקות בניגוד עניינים של מומחה, בסמכותו לדרוש בדיקות נוספות, ובתשלום שכרו והוצאותיו, אשר מוטלים על בעלי הדין בהתאם להחלטת בית המשפט. אי-עמידה בדרישות התקנות עלולה לגרום לאי-קבלת חוות דעת מסוימת או לדחיית ההליך עד למילוי התנאים.
התקנות קובעות מסגרת ברורה לשימוש במומחים במשפט, מתוך מטרה להבטיח דיון הוגן ויעיל המבוסס על מידע מקצועי מהימן.